פירוק חברה

פירוק חברה יכול להיעשות בהחלטה של החברה או בניגוד לרצונה במקרים בהם היא נקלעת למצב בוא ניתן להבחין בקריסתה הכלכלית. 


מהו פירוק חברה?

על פי ההגדרה המשפטית ההגדרה של חברה היא מסגרת של ישות משפטית מובנת אשר נוסדה בעבור מטרה מסוימת שלא ניתן להגשימה על ידי אדם אחד בלבד. הקמת חברה מהווה ביטוי בולט של השיטה הקפיטליסטית הנהוגה כיום במדינות מערביות ויש בה לעודד פעילות עסקית לגיטימית וזאת תוך יצירת חוצץ בין החברה עצמה לבין אלו המנהלים אותה. דבר המונע מנושי החברה בתביעה ישירה של האנשים עצמם העומדים מאחורי החברה. 

כל מדינה מגדירה אחרת במסגרת חוקיה את הדרכים להקים חברה ואף את ההליך הנוגע לפירוקן. בישראל תחום פירוק החברות מוסדר במסגרת "דיני חברות" כשתהליכים אלו מתנהלים בהנחיית רשם החברות שהוא חלק ממשרד המשפטים. 

פירוק חברות מתייחס למצב בו חברה נאלצת להגיע לנקודה בה היא זקוקה לפירוקה בשל חוסר יכולתה לשלם את חובותיה או שאין היא יכולה להתקיים מסיבותיה שלה. פירוק החברה יכול להתבצע בעידוד ורצון החברה עצמה או בהוראה של בית המשפט. במסגרת הליך זה ימונה לחברה מפרק אשר אחראי על כינוס כל הנכסים של החברה והשבת החובות לנושים. בסיומו של התהליך יכריזו בבית המשפט על פירוקה הסופי של החברה וביטולה. 

בחינת העילות לפירוק

ניתן, כאמור, להביא לפירוק החברה תחת שתי עילות עיקריות – פירוק חברה מרצון ופירוק חברה בהחלטה והוראה של בית המשפט. בכל הנוגע לפירוק חברה מרצון היוזמה מגיעה לרוב מבעלי המניות בחברה. כשהחלטתם יכולה להתקבל בשל סיבות עסקיות ובהן מחזיקי המניות מעוניינים לפרוע את מניות החברה ולהשקיען באפיקים אחרים. כאן מדובר במקרה בו החברה עדיין בעלת כושר פירעון ואין לה שום בעיה לשלם חובותיה בתוך שנה אחת מיום הכרזת הפירוק. במצב עניינים שכזה, לבעלי המניות שליטה מלאה ורחבה בתהליך פירוקה של החברה והם אלו הממנים מפרק לחברה כשלבית המשפט מעורבות שולית. 

סיבה נוספת לפירוק החברה מרצון חלה כשהחברה הגיע למצב של חוסר פירעון והיא זו היוזמת את פירוקה למול הכרתה במצב אליו נקלעה.  הליך הפירוק יתנהל גם בהתאם לנושים של החברה ובכוחם למנות את המפרק לחברה ואת ועדת הביקורת. בהליך זה תיתכן מעורבות של בית המשפט, כשעומק המעורבות תלוי בבעלי מניות החברה והנושים בפנייה לבית המשפט אשר יחליט בסוגיות הדורשות התערבותו. עם זאת, מדובר במעורבות מינורית יותר לעומת מקרים בהם קבע בית המשפט על פירוק החברה. 

מקרים רבים כוללים פירוקן של חברות בהוראה ופיקוח של בית המשפט. מקרים אלו חלים ביוזמה של החברה עצמה אשר פונה לבית המשפט כי ברצונה שתפקח ותנהל ההליך. מדובר בעילות הבאות: כשחברה לא החלה פעילותה תוך שנה מיום הקמתה או שהפסיקה פעילותה לאורך השנה, חדלות פירעון של החברה ובמקרים של פירוק מן הצדק ומן היושר – מצבים בהם החברה אינה יכולה להמשיך ולהתקיים בשל סיבות הנוגעות לסכסוך בין הבעלים ובעלי המניות. 

בפנייה אל בית המשפט בנוגע לפירוקה של חברה, בוחן בית המשפט האם מתקיימת אחת מארבעת העילות אותם הזכרנו קודם? במידה ורואה בית המשפט לנכון שאכן מתקיימת אחת מאותן עילות מנפק בית המשפט צו פירוק. 

מתן צו פירוק

ההחלטה על מתן צו הפירוק לחברה מביא אותה לנקודה בה מתבצע אקט של הקפאת הליכים ומכאן הנושים אינם יכולים עוד לתבוע את החברה, לדרוש או לאכוף ממנה את פירעון החוב, כשצו הפירוק מקפיא גם פעולות דוגמת הוצאת הנכסים של החברה. 

ניתן להגדיר את ההגעה לשלב זה ככזה המסיים בפועל את קיומה המעשי של החברה ואין היא יכולה להמשיך לאחר צו הפירוק בפעילותה העסקית אשר אפיינה אותה ולשמה הוקמה מלכתחילה. עם זאת, חשוב לציין עת מתן צו פירוק קבוע, זכאים עדיין עובדי החברה בקבלת משכורות ותשלומים נוספים שהחברה מנעה מהם. 

בחינת התהליך על ידי כונס נכסים

לאחר מתן צו הפירוק ישנה פנייה אל כונס נכסים רשמי אשר מבצע הערכה הנוגעת למצבה הכלכלי של החברה, מהן הסיבות לכישלונה ואף בדיקה האם נעשתה במסגרת החברה אקט של רמייה או תרמית? לאחר עריכת הבדיקות מטעמו של כונס הנכסים הוא מעביר המלצותיו אל בית המשפט אשר ברוב רובם של המקרים פועל על בסיס המלצותיו. בין היתר, אחראי כונס הנכסים לפעול לשם כינוס הנושים ובעלי המניות כשאלו יציעו לו מועמדים לתפקיד המפרק הקבוע. 

מינוי מפרק זמני

לאורך כל הליך פירוק החברה, רשאי בית המשפט לקבוע על בסיס שיקול דעתו ובהתאם לנסיבות על מינויו של מפרק זמני לחברה וזאת עד ההחלטה על מפרק קבוע. בחלק מהמקרים ממנה בית המשפט מפרק זמני בשל חשש ממשי לאקט של הברחת נכסים מהחברה. 

בין היתר רשאי המפרק הזמני לאמוד ולהמשיך לקיים את מעמדם של העובדים בחברה. במסגרת הרשאתו כמפרק זמני, רשאי לקבוע את תנאי העסקתם של כלל העובדים על פי איך שהוא רואה לנכון ובכפוף להנחיות בית המשפט. 

מינוי מפרק קבוע

בכינוס הנושים אלו יציעו לכונס הנכסים הרשמי על מפרק קבוע לחברה אשר יהיה מוסכם גם על ידי החברה וזאת בנוסף לוועדת ביקורת שתלווה את הכונס הקבוע בפעילותו. במקרים בהם יש חילוקי דעות יכול כונס הנכסים בעצמו להציע מועמד מטעמו לתפקיד המפרק הקבוע. 

כניסתו של מפרק קבוע לתהליך יש בה להיכנס בנעלי בעלי החברה, כשבמקביל הוא הופך לכלי עזר משמעותי של בית המשפט. בכך זוכה המפרק הקבוע לכר נרחב של סמכויות שלחלקן אופי שיפוטי. בין היתר רשאי המפרק הקבוע בהגשת תביעות נגד חייבים של החברה (תחת אישור בית המשפט או ועדת הביקורת), עליו לרכז את כלל התביעות כנגד החברה ולפעול לגביהן תחת אותן תקנות הנוגעות לתקנות פשיטת הרגל. 


את התהליך המורכב של פירוק חברה פעילה יש ומומלץ לעשות בליווי צמוד של עורך דין פירוק חברות, לו הידע המשפטי הרחב בכל הנוגע לתחום דיני חברות.
 

צרו איתי קשר בהקדם
חדשות ועדכוני המשרד

\\חדשות המשרד\\ 3/11/19 לקוח משרדנו נקלע לחובות של למעלה מ3 מיליון₪ לאחר טיפול מסור במשרדנו הלקוח קיבל הפטר חובות מלא בסכום חד פעמי של 45,000 ₪

arrow&v
ניווט מהיר

טל:03-6204434

פקס:03-5751472

מגדל בסר 2 בני ברק

האתר פונה לנשים וגברים כאחד. השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד. המידע באתר הוא מידע כללי ואינו מידע מחייב. הזכויות המחייבות נקבעות על-פי חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט. השימוש במידע המופיע באתר אינו תחליף לקבלת ייעוץ או טיפול משפטי, מקצועי או אחר והסתמכות על האמור בו היא באחריות המשתמש בלבד